סימן מסחר – מבוא
סימני מסחר הם חלק מן הקניין הרוחני שלנו כל עוד דאגנו לרשום אותם בפנקסי סימני המסחר. חשוב להבין את משמעותו של הרישום היות שהרישום הוא זה שמקנה לנו את הזכות להגנה מפני שימוש של אנשים אחרים בסימן המזוהה עמנו. רישום סימן מסחר מקנה לנו למעשה זכות ייחודית להשתמש באותו סימן מסחר על גבי המוצר שלנו או בהקשר של השירות שאנו מעניקים. סימן מסחר שאיננו רשום אך מוכר היטיב יכול לקבל הגנה מסוימת אך כמובן כי רישום סימן מסחר מעניק את ההגנה הטובה ביותר.
סימן מסחר ומוניטין
ככל שהמוצר שלנו או השירות שאנו מספקים נהיים פופולאריים יותר, כך יקושר סימן המסחר שלנו אלינו ולמוצרים שלנו. ברגע שנעשה הקישור הזה, שימוש של אחרים בסימן מסחר שלנו, יכול להוות פגיעה במוניטין שלנו שכן סימן מסחר זה מקושר בקרב ציבור אל המוצר שלנו. כאשר הציבור מבצע את הזיהוי של סימן מסחר עם מוצר מסוים, הוא יעדיף את אותו מוצר על פני כל מוצר אחר ולפיכך, אם אדם אחר משתמש בסימן מסחר שלנו, הוא מטעה את הציבור וגונב מאיתנו לקוחות.
רישום סימן מסחר מקנה לנו זכות שימוש ייחודית וכן עילת תביעה במקרה של שימוש של אחר בסימן המסחר שלנו ללא שקיבל מאיתנו את הרשות לעשות זאת. כאשר בעל סימן מסחר רשום מגיש תביעת הפרה, הוא אינו מוכרח להוכיח כי סימן המסחר זכה למוניטין. זאת להבדיל מבעל סימן מסחר שאינו רשום אשר חייב להראות כי הסימן רכש מוניטין והוכחת מוניטין אינה משימה פשוטה.
רישום סימן מסחר
סימן מסחר נרשם לגבי מוצר או שירות ספציפי או לגבי סוג של מוצר או שירות. אנו לא יכולים לרשום סימן מסחר אחד לגבי כל סוגי המוצרים או השירותים שלנו. אם יש לנו מספר סוגים של שירותים או מוצרים, עלינו להגיש בקשה נפרדת לרישום סימן מסחר לגבי כל אחד מהם. מהם מאפייני הבקשה:
1. בחינת הסימן – סימן מסחר צריך לעמוד בקריטריונים מסוימים כדי שניתן יהיה לרשום אותו.
2. מתן אפשרות התנגדות – אם עמד סימן מסחר בקריטריונים, הוא יפורסם ותינתן לציבור רשות להתנגד.
3. רישום סימן מסחר – אם לא הוגשו התנגדויות מן הציבור או אם אלו נדחו, יירשם סימן המסחר בפנקס סימני המסחר ותוקף הרישום חל רטרואקטיבית ממועד הגשת הבקשה. תוקפו של סימן מסחר הוא לתקופה של 10 שנים והוא ניתן לחידוש לתקופה נוספת של 14 שנה בכל פעם.
סימן מסחר - מקוריות ודמיון מטעה
במקרים רבים, נדחית בקשה לרישום סימן מסחר בשל אי עמידה במבחן אי הדמיון. סימן מסחר לא יירשם אם נמצא כי קיים כבר סימן מסחר אשר יש בין השניים זהות או קיים דמיון רב דיו אשר עלול להטעות את הציבור. אין המדובר באותה דרישת מקוריות כפי שבאה לידי ביטוי בחוק זכויות יוצרים. שם הדרישה הנה לרעיון מקורי מן השורש ואילו כאן הקריטריון הוא קיומו של מרחק מספק בין סימני מסחר אחרים שנרשמו בעבר ולאו דווקא ברעיון מקורי שלא נראה שכמותו בעבר.
שאלת קיומו של דמיון מטעה בין סימן מסחר אחד לאחר נבחנת לפי מספר פרמטרים למשל סוג המוצר. אם מדובר במוצר שרוכשים באופן ספונטאני, המקום להטעיה רב יותר מאשר אם מדובר במוצר אשר טרם קנייתו נעשית ממילא בדיקה מקיפה והמקום להטעיה קטן יותר.
אציין כי ייעוץ מקוון באינטרנט בנושאי קניין רוחני, כדאי לקבל ללא עלות בפורום קניין רוחני>>
